ואת הדבר הזה שביעי של פסח מזכיר לנו
ואת הדבר הזה שביעי של פסח מזכיר לנו,
כולם זוכרים את הרגע שבו הים נבקע וקרה הנס הגדול
אבל הכוח האמיתי היה רגע לפני.
הרגע הזה
שבו אין סימן, אין היגיון,
רק מים סגורים מולך
והחלטה אחת פנימית,
להישאר במקום או לזוז.
זה הרגע שבו אין הוכחות,
אין סימנים, אין היגיון להיאחז בו
רק אמונה.
אמונה שלא נשענת על מה שרואים,
אלא על מה שמרגישים עמוק בפנים וקול פנימי שאומר
שהכל יסתדר ונוצרת ידיעה שקטה שיש דרך,
גם כשהיא עדיין נסתרת.
הנס לא התחיל כשהים נפתח,
הוא התחיל לפני בהחלטה ללכת
כשעוד לא היה לאן.
וזה ההבדל הדק
בין מי שנשארת מול המים
לבין מי שחוצה אותם.
את ״המים״ האלו אנחנו פוגשות בחיים שלנו ושם בדיוק
ברגעים האלו אנחנו בוחרות אם יקרה לנו הנס המיוחל
או שאנו נעצרות ומחכות לוודאות שהמציאות תשתנה.
אמונה אמיתית
היא לא לחכות שהמציאות תשתנה
אלא להסכים לזוז ולפעול לפני שהיא משתנה.
אז היום בשביעי של פסח
תשאלי את עצמך,
איפה בחיים שלך את מחכה להוכחה וודאות
במקום להסכים להאמין.
לפעמים בחיים האמונה לא מגיעה אחרי הנס,
אלא הנס מגיע אחרי האמונה.
תקשיבי לקול הפנימי שלך, תפעלי מתוך אמונה
ואז הנס כבר יגיע. 🤍
אם התחברת תשתפי חברה ותחזקי אותה. 🙏🏻
