יום האישה
יום האישה,
ואני שואלת את עצמי שאלה אמיתית.
האם בשנת 2026 אנחנו עדיין צריכות יום מיוחד כדי לציין שאנחנו נשים שמגיע להן לקבל מקום ולהשפיע?
כי עצם קיומו של יום כזה מעלה שאלה עמוקה.
מצד אחד, יום האישה נולד מתוך מאבק.
מאבק על זכויות, על קול, על מקום בעולם שבו נשים במשך שנים לא יכלו ללמוד, להצביע, להוביל או להשפיע.
אבל מצד שני אם אנחנו עדיין צריכות יום מיוחד כדי להזכיר לעולם את הערך שלנו מה זה אומר על התודעה שאנחנו חיות בתוכה?
כשקבוצה מקבלת יום מיוחד שמוקדש לה, זה יכול להכניס לשתי תודעות שונות לגמרי.
מצד אחד תודעה של הכרה והוקרה.
עצירה לרגע כדי להעריך את הדרך, את הכוח, ואת התרומה של נשים לעולם.
ומצד שני אולי נכנסת פה לתמונה
תודעה של מאבק ונחיתות ושעדיין אנחנו צריכות להוכיח ולהצדיק את המקום שלנו.
אולי השאלה האמיתית היא לא אם צריך יום כזה או לא,
אולי השאלה היא מאיזה מקום אנחנו מציינות אותו
ואיזו תודעה היום הזה מייצר בתוכנו.
תודעה של מאבק ונחיתות?
או תודעה של עוצמה, הכרה והבנה עמוקה של הערך שלנו?
כי בסופו של דבר,
תודעה של ערך לא נוצרת ביום אחד בשנה.
היא נוצרת ביום שבו אישה באמת מבינה
שהמקום שלה בעולם לא ניתן לה, הוא כבר שלה.
ואולי היום שבו באמת יהיה שוויון,
יהיה גם היום שבו כבר לא יהיה צורך ביום האישה.
מה דעתכן? 🤔
